סקרנות צריכה תנאים

"סקרנות מפחידה אותי היא מגלה, והיא אשה יוזמת, מפתחת שהרימה אי אלו פרוייקטים בחייה, שמצליחה לגעת באחרים ”מתכווצת לי הבטן" היא אומרת כשאני מזמינה לבדוק איך זה מרגיש בגוף

אז בשיעור הקודם זה יצא והפתיע אותה והיא אמרה " יותר קל להפנות את הסקרנות החוצה כלפי העולם בחוץ, מאשר את הסקרנות פנימה"

וככה בשיעור שבו חקרנו ביחד  איך זה מרגיש בגוף להרגיש סקרנות? הרגישה אותה אישה ש"הסקרנות מכורבלת לה בבטן"  ומורגשת בכיווץ. כתרים רבים לה לסקרנות, כמו המשפט המקסים של ד"ר סוס שאם יוצאים מגלים מקומת חדשים. אותה איכות ילדית שמשאירה אותנו באותה זרימה כשהיא מתאפשרת.

אח"כ מגיע ה"למה" ותמיד מחפש סיבה, והסקרנות נעצרת כי סקרנות אמיתית לא שואלת למה כדי למצוא תשובה, היא עומדת בעיניים פעורות מול מה שקורה, עד שמתגלה מה שמתגלה

וככה בשיעור חיבור לחיוניות- לפרום כאב לברוא בריאות"  נתגלה שסקרנות מפחידה ולא רק אותה. ולפעמים מרוץ אחרי עוד תורה שבחוץ, הוא סוג של הסחת דעת ממבט פנימה.

וזה לקח אותנו לחקור מה התנאים שסקרנות צריכה בכלל כדי שתוכל להתקיים, ואיך מחזירים את אותה איכות טהורה, ואיך מתוך עמדת הסקרנות מגלים את מה שמונע מאיתנו להיות בסקרנות,  ואיך היא תומכת בנו בתנאים מאתגרים ואיך כל זה קשור ליכולת שלנו לחיות בשלום את הדרך שלנו בחיים, ומה הקשר לתחושה של חיוניות, לזרימה, להנאה, לריפוי כל מה שהתרחק מזה..

וככה התחלנו לאמן כלים לקראת מסע הריפוי, שסקרנות נמצאת במקום של כבוד בארגז הרפואה. בדרך לגלות ולרפא  מה גרם לנו לנתק אותנו מזרם של חיים, שהוא זרם ולא רעש של עשייה.

את אותו או אותם הנסתרים מהעין , שרק כאבי גוף, נפש, תקיעות, הצטמצמות, הימנעות מבטאים אותם.  

אני בסקרנות אם תהיה לי העזה להיות בסקרנות, אמרה אשה אחרת בסוף המפגש.

וזה הותיר אותי עוד יותר בסקרנות