מורות הדרך שלנו

הוא בא אלי נסער השבוע אהוד בן 45, נשוי ואב ל-2 בנות בגיל התבגרות "כל הדרך אליך האשמתי את עצמי במה שעובר על ביתי הצעירה, אני חוזר עכשיו מפגישה עם היועצת בבית הספר, בקושי הרגליים נשאו אותי, כמעט כמו בהתקף ההוא. לפחות הפעם לא נבהלתי, הוא אומר, אני כבר יודע שהגוף מבטא את מה שעובר עלי.

איש צעיר שלפני כמה שנים התקף ביום בהיר חד, של כאבי ראש עזים עם וכבדות מבלי יכולת לזוז , סימנו את בואה של מחלה אוטואימונית בעלת שם מרתיע.

אני מבין שהנטייה הבלתי נשלטת שלי על הדברים, הצורך להיות אחראי, הלחץ שאני מפעיל על הילדות שלי הוא גורם שמשפיע על המקום שביתי נמצאת עכשיו, אמרתי את זה גם בפגישה עם היועצת. הוא מתאר את מהלך הפגישה ואומר שהכי קשה זה  לשאת את האשמה של בת הזוג.

אני מקשיבה לסיפור, לעובדות שאינו יכול לראות ואומרת לו "נחטפת על ידי החלק שמאשים אותך, זה שהעולם נשקף בעדו , דרך משקפי "אני לא בסדר"

הוא שותק, ואחרי זמן אומר ממש כך עכשיו אני רואה זה. אני מכיר את זה וממש לא מבין מאיפה זה בא.  שתיקה נוספת ואז הוא אומר אני לא מכיר אחרת, כל הזמן אני מחפש צידוק לדברים שאני עושה ולדברים שלא

שוב הוא מרגיש את הכבדות ברגליים, וגם הפעם הוא לא נבהל, והוא שוב ומציין שוב את הדבר החדש.  הוא משתהה על תחושת הכבדות, מבלי לנסות לסלק אותה. ואז הוא אומר אני רואה את עצמי כילד קטן, קטן כמו נמלה.\ כמו נמלה, התמונה הזו מעידה שיש פה משהוא שקשור לילדות.

כשאני חושב על זה אף בהם לא שמעתי ביקורת חיובית

ביקורת חיובית אני חוזרת, כן הוא אומר

בוא נשהה עם המילים האלו, אני חוזרת עליהן שוב

שתיקה

פתאום הוא אומר…אני לא מאמין במקום להגיד מחמאה אני אומר ביקורת חיובית 

אני נזכר שבטקס הצטיינות של ביתי, אמרה בת הזוג שבזכותי היא הגיעה לשם,

בכלל שכחתי מזה.

כמה אני זקוק הוא אומר לשמוע מחמאה, תמיד שמעתי שהחולצה שאני לובש יפה, אף פעם לא אמרו לי שאני יפה

מה הפלא אני אומרת לו שיש בך חלק שמאשים כל הזמן? הוא כל כך כמה לשמוע שאתה בסדר, הוא לא מכיר את התחושה של "אתה בסדר"

הוא רוצה שתעשה הכל כדי לשמוע מילים חמות, אני גם לא רגיל להגיד מילים חמות לבת הזוג, הוא מוסיף, ותובנה נוספת מגיעה.

הוא נושם, בית החזה מתרחב, הקלילות חזרה לגוף, תחושה של כיף שחרור הוא אומר.

ואני יודעת שהוא מרפא עוד שכבת פצע  שהייתה כל כך עמוקה, רחוקה מהמודעות ובפועל מנהלת את חיו ורק הגוף אותת שיש שם סיפור שמבקש להישמע.  כשיש מוכנות אפשר לשמוע את הסיפור, להרגיש ביטחון, לעמוד על קרקע יציבה, אבל, לא לבד יותר, אז מתפתחת הבנה של שפה חדשה  של הקשבה לתחושות גוף ,סקרנות שמוכנה לפגוש את מה שעד כה לא  היה במודעות ויחד עם זאת יש לו השפעה עצומה על החיים. לשים בצד את הפירושים, ההסברים  הידועים שממש לא "מזיזים" לגוף, לגלות שבתנאים מתאימים  לא רק שזה לא מפרק זה מקל משחרר, ואת אפשר לחוות בתחושה, לא בסיפור שמספר הראש ואפשר לפנות מקום לחלומות, לרצונות, לאהבות, להטיב עם מערכות יחסים , להחזיר שמחה.