להתקלף...לתת לחדש לצמוח

מזה 10 שנים אני פוגשת אנשים, יש כאלו שמגיעים עם נושא שמטריד אותם ופלונטר שרק הולך ומסתבך, יש כאלו שלא מצליחים לקבל החלטה לגבי החיים שלהם, יש מי שמתייאשים ממערכות יחסים, ויש כאלו ששכחו שיש להם רצון, יש את אלו שחושבים שרק אם האחר היה משתנה , ויש את אלו הכואבים שחיים תחת סבל של כאב גופני, שלפעמים נדמה שכאילו הם נבלעים מתוכו ואין יותר חיים מלבדו.

ויש את החולים וזה כבר סיפור אחר.

ולכולם אותו סיפור של ייאוש חוסר אונים וויתור ומשפטים כמו "זה הקרמה שלי"

וככה הרבה סיפורים שאני שומעת שהם סיפור אחד גדול  שבסיסו יושב כאב, כזה שמסתתר בפינה, או שהוסתר בפינה ואף אחד בכלל לא יודע שהוא קיים, חוץ מהכאב שיש לו מופעים שונים. מתקופות שונות, לפעמים עובר בירושה מדור לדור

וכן הוא בלתי נמנע, כי חלק בלתי נפרד מהחיים ושאותו אנו פוגשים לראשונה עם צאתנו לאויר העולם, דרך כאב במסע החוצה והבכי נשמע הוא ביטוי של כאב שמבטא חיים

אלא שאז יש ידיים חמות ומלטפות והזנה של אוכל ושתיה וככה הכאב לאיטו עובר.

אבל אחר כך משתנה קבלת הפנים של הכאב והרבה פעמים אנחנו נשארים איתו לבד, ולא ממש יודעים או מסוגלים להתמודד איתו ואז הוא נדחק לפינה ואנחנו לכאורה ממשיכים הלאה.

רק לכאורה, כי הוא שם והא מנהל/שותף  בכיר בחיינו

כמו אותה אישה צעירה ומוכשרת, שנמצאת בתחילת דרכה האקדמית במקביל לדרכה בתחום היצירה והוא מבולבלת ובכלל לא בטחה שבחרה נכון

וכל מה שהיא רוצה זה לדעת שבחרה נכון,

היא פוחדת לטעות, מחשבת חישובים רבים שלא להגיע לשם

באחת הפעמים שאני שואלת אותה, אם הייתה יכולה לפנטז את המשך חייה מה הייתה רואה?

והיא נחרדת ואומרת שהיא לא מרשה לעצמה לפנטז, כי זה מסוכן

ואז אומרת שיש לה חוייה מאד לא נעימה בצעירותה של פנטזיה שהתנפצה

והיא מספרת על מסע מתסכל שעברה כדי להתקבל לקבוצה נחשקת, עברה את הכל ואז באופן לא ברור הודיעו לה שלא התקבלה, מבלי להבין למה והמכה היתה קשה

ואני אומרת לה, אם רק היה איתך מישהוא שהיה איתך מול הכאב הזה ועוד בגיל כל כך צעיר ופגיע

והיא שותקת ואומרת בכלל לא רציתי להיות שם, התכוונתי לפרק זמן קצר, זה היה רק להוכיח לאחותי שגם אני שווה

ואז שוב היא חוזרת לפצע שאותו היא מנסה להסתיר, על הכאב שבנתק שקרה עם אחותה האהובה

ומאז למדה שלא לפנטז, לעשות רק מה שנדמה לה שיצליח, להתאמץ לשלוט כל הזמן

זו בכלל לא היתה הפנטזיה שלי  פתאום היא אומרת….

זה היה ניסיון להיפטר מהכאב שנכשל ומאז את לא מרשה לעצמך לפנטז, אני אומרת

כן היא מהנהנת עכשיו אני מבינה את הקישור הלא הגיוני, את האמונה שנולדה משם ושעד היום היז זו שמכוונת את חיי, ככה פתאם היא מגלה וזה חדש ומפתיע ומשחרר