You are currently viewing להרגיש בגוף שהכל בסדר, גם מול אי ודאות

איך זה מרגיש בגוף?

להרגיש את זה בגוף, להביא לגוף את התחושה של משהוא שעוד לא קרה, שעוד לא התאפשר

וכשזה יקרה או כשהמקום שחסר יתמלא איך זה ירגיש בגוף?

לסמוך על המשהו בפנים שיודע, שעדיין אין לו מילים או צורה, להיות בקצה של תחושה שמתהווה, להגיע למקום שהראש ו-5 החושים עדיין לא הגיעו

לשהות עם תשובה גם אם היא "לא יודעת" שזו אגב התחושה הכי אהובה עלי, הכי מורידה עומסים, לא צריך לעשות כלום, לענות, להגיב, לחפור….כי אני לא יודעת…איזה שחרור

ולפעמים אנחנו אומרים "אם הכל אפשרי, איך זה היה מרגיש?

ולפעמים לוקח הרבה זמן כדי שאפשר יהיה לחוות את זה, לפעמים גם זה לא אפשרי, כי ניסיון העבר, אכזבות, טראומות כאלו מודעות וכאלו שלא עדיין לא מאפשרים את הכניסה לשם.

ו"לא יודע או לא יודעת"  לוקח עוד ועוד זמן וזה ממש בסדר.

התחושה הבסיסית ששוהה אצלי בגוף היא שאין לי זמן ואני לא אספיק, והיא חוטפת אותי כל הזמן

עד שגם שיש לי זמן  אני לא מצליחה לראות את זה.

ואם אני מצליחה לראות שכן יש לי זמן, אז מיד רגשות האשם חובטים "יאללה קומי צאי לעבודה"

זמן קורונה איפשר לא לדעת מה עושים וזה היה כיף, הגיע מן שקט לגוף, פתאם היה לי זמן וזה היה בסדר.

ואחכ בהפתעה הגיע לו הרעיון ליצור סדרת מפגשים של "מתחברים לאנרגיית החיים" מבלי לדעת איך זה יעבוד בזום, מבלי לדעת איך אתמודד עם חרדת הטכנולוגיה, מבלי לדעת איך אעביר 3 מפגשים כשיש כל כך הרבה ידע

"לא יודעת" וזה איפשר שקט ואח"כ הגיע המפגש הראשון והגוף שלי היה קפוא כמעט כל המפגש, ולא ידעתי איך יעבור השני ועל מה הוא יהיה, וככה התגלגלתי לשלישי שהיה הנאה צרופה והתגובות חיממו את הלב.

וככה גם באפטר קורונה, אני רוצה להמשיך להרגיש בגוף שיש זמן, שהכל בסדר. לסמוך על הזמן שהפנימי, לזכור שהוא מקדם אותי הרבה יותר מזה המלחיץ.

.וכמה שאני רוצה שמה שהרגיש בגוף ימשיך להיות מרגיש בגוף

ותודה לכל מי שהשתתפו וכל מי שתמכו בי וכמו שהבטחתי המשך יבוא ועדיין אני מרשה לומר לעצמי עצמי שלא יודעת מתי .

תמונה: שכבר עברה את זמן השעון, אבל חורף אני הכי אוהבת