"התמקדות בבריאות" מחברת אותנו לאנרגיית החיים, למקור של שמחה, סקרנות, העזה, יצירתית, זרימה ,למנוע הפנימי שבתוכינו. ישנן תקופות בחיים שאנו מרגישים בזרימה, בחיבור למקור הזה שבתוכנו, ובזמנים אחרים אנו חשים ירידה באנרגיה, חווים תחושת תקיעות.

"התמקדות בבריאות" נולדה מליווי אנשים שהגיעו עם תחושות של אי שביעות, רצון, ייאוש, תסכול ובלבול גדול. אנשים עם עיניים כבויות. לכולם היה משותף –אנרגיית חיים שאיבדו או שוויתרו עליה. העבודה איתם היתה תהליך עדין לאיתור רסיסי אנרגיית חיים, ולהחזרתם הביתה. התוצאות שראיתי עודדו אותי  לנסות דרך זו גם עם אנשים שהגיעו למרכז לרפואה אינטגראטיבית בבית החולים "איכילוב" שבו עבדתי במשך 5 שנים, גם שם נוכחתי בהשפעה המיטיבה על מצבם.

זה לא מבטל את הכאב ואת התחושות הלא נעימות, אבל כשהמיכל מתמלא בחיות אפשר להתחיל להקשיב להן. יש פה הזדמנות לגדילה ולהתפתחות.

אני מאמינה  שעל-מנת לרפא חולי, כאב פיזי או רגשי, תחושת אי נוחות מתמשכת – יש  לרפא את החיים, להזין אותם,  וכי בנוסף על תזונה, תנועה, כושר גופני יש יסוד נוסף מזין ביותר והוא – אנרגיית חיים.  האתגר שלי בעבודה  הוא להחזיר אותה לתפריט, גם שנדמה שלעולם לא תחזור. להכיר בחשיבותה כאחד מאבות המזון המשמעותיים ביותר לריפוי לקידום בריאות הוליסטית

ג'נדלין אבי גישת ההתמקדות – פוקוסינג שבשבילי היא דרך חיים, כתב שבכל דבר יש אנרגיית חיים, וצריך רק לחכות עד שתופיע. כמה נכון.  יחד עם זאת לאנשים רבים אין את הכח לחכות ואז פעמים רבות הם מרימים ידייים. נסוגים פורשים מהתהליך. אמונות, חינוך, ניסיון חיים קשה לפעמים בין דורי, טראומות, בין אם מודעות ובין שלא, פוגעות ביכולת להתמודד. מחקרים מעידים שאנשים הדוחים את האפשרות להתמודד, מאבדים מיומנות אלו ובסופו של דבר דוחים את האפשרות להרגיש חיים.

כדאי לזכור שלא הכל אבוד, היום כבר ידוע ששינויים חיצונים משפיעים על הממברנה שנמצאת סביב התא ועל האופן שבו היא משפיעה על התנהלותו, ובכלל זה שינויים אנרגתיים.  ניצוצות של אנרגיית חיים חוברים ללהבה גדולה, לניצוץ בעיניים שאת הביטוי שלו ניתן לראות בבריאות של הגוף והנשמה, שהם בעצם אחד. ההשפעה שלו ניכרת בכל תחומי חיים וביניהם במערכות יחסים אינטימיות וחברתיות, בעבודה, ביצירה .

מחוברים לחייםבמסע הזה שהוא מסע של התפתחות וגדילה, ניצבים גם מול "שערים נעולים" שהתרוממו במטרה להרחיק אותנו מתחושות לא נעימות ומכאב. אולם כשהמיכל מתחיל להתמלא בתחושת חיות, אפשר להתחיל  להתקרב לשערים הנעולים, לפעמים אפילו להזמין אותם. להתחיל לפרום את הכאב שמאחוריהם. זה מאפשר לתהליך הריפוי לקרות ומאפשר להשיב בריאות הביתה.

גישת אנרגיית החיים

את כוחה הפלאי  של אנרגיית החיים הכרתי דווקא מהמקום שבו לא ראיתי אותה

מאותם מקומות שבהם  אנחנו אומרים לעצמנו, הייתי רוצה להתחיל לעשות משהוא עם החיים, להתמלא באנרגיית חיים, הייתי רוצה לשנות, הייתי רוצה משהוא אחר, אבל אין לי כוח

התסכול הזה כשאנו שומעים סיפורי הצלחה, על מי שהתחיל וניסה , עבר דרך והגיע לחלום, למשמעות, לריפוי, אלו שבוראים את המציאות שלהם שיש בה אהבה, שמחה, הנאה, יצירה וגדילה, חיים של .איכות חיים ובריאות מיטבית

יחד עם זאת, את המשהו החי בתוכי אני מכירה מגיל צעיר. זו, הרוח החיה שמחברת אותי למקום הכי פנימי שיודע להיות עם מה שעדיין מעורפל, לא ברור, שעוד אין לו מילים ומושגים.

העוצמות שלה גרמו לי להכיר אנשים חדשים, מקומות רחוקים, לעזוב את מה שנראה בטוח, לפעמים להגיע לקצה, ליפול, לכאוב ולסמוך עליה שתרים אותי מחדש.   י

העזתי לעזוב מקצוע נחשק כדוברת של מוסדות אקדמיים ועסקים,  קריירה שעם הזמן והנוחות דיכאה את מה שחי בתוכי,  למזלי העזתי לעזוב וללכת ללמוד. להכיר עולמות שאפשרו לסקרנות שלי לצלול פנימה ואפילו להקים קליניקה מצליחה, לקום מדי בוקר כבר למעלה מ-10 שנים עם ניצוץ בעיניים, לחבר אנשים  מחדש למה שחי בתוכם,  בליווי אישי, בסדנאות, בלימודים ולהתבונן בתהליכים שקורים שם, תהליכי ריפוי של כאבי גוף ונפש.

האתגר היותר גדול היה בעבודה עם אנשים חולים, במרפאה ובמרכז לרפואה אינטגרטיבית בבית החולים איכילוב, שהדבר הבולט  בה היה הניתוק שזיהיתי בין החולים לבין אנרגיית החיים שלהם. הבחנתי שהניתוק התפתח כנראה במהלך חייהם, עוד לפני זיהוי המחלה והסבל.

נוכחתי שעצם החיבור מחדש, לאנרגיית החיים – להזכיר לעצמם את עצמם, הוא מהותי כשרוצים להתחיל תהליך ריפוי ולהתמיד בו.

הקליניקה שלי הפכה למעין מעבדה. ממפגשים עם א-נשים שהגיעו עם סימפטומים ברורים למחלה פיזית, או עם אלו שהגיעו בגלל תחושת מועקה פנימית, בלבול  ותקיעות, התברר לי שהם הביאו אתם ביטויים נוספים של תחושות החמצה, אבדן תקווה, פספוס וכשלון. גם שם היה נתק גדול.

הרבה אנשים נדהמו לגלות כי בלא מודע אנרגיית החיים בעצם מאיימת עליהם, וזה לא מפתיע, כי זכרונות קשים, טראומות, לפעמים בינדוריות, בדידות עמוקה, תחושת קרקע מעורערת , סביבה לא בטוחה שבה גדלו  הביאה לפחד מחיים.

לפעמים, אנרגית החיים מהדהדת התרחשויות חיות של מקומות לא נעימים שכולנו חווים ברמות כאלו או אחרות, ושכאשר חווינו אנרגיות חיות ולא נעימות, אנחנו, כנראה בלא מודע, כבר מוותרים גם על אלה שיכולות להיטיב. מתוך רצון לעקוף אנרגיה שלמעשה הכאיבה לנו. יש ואנרגית החיים היא התזכורת לחוויה הלא נעימה שעברנו

מתוך כך פיתחתי גישה  שבמרכזה עומדת אנרגיית החיים, שבונה מרחב של ביטחון שבו אפשר להכיל אותה, להפגיש בין האנרגיה הבריאה לבין הפגיעה שנוצרה כתוצאה מהביטוי שלה. מערכת יחסים חדשה, כזו שמלמדת איך מתחברים מחדש ושומרים על קשר. לחוש את הקפיצות הקוונטיות בריפוי כאבי גוף ונפש.

הדרך שפיתחתי  המתבססת על המעבדה האנושית  בקליניקה נועדה לאפשר לאנרגיה חיה להגיע, וגם כשנדמה שהיא לא קיימת, לבסס את החיבור מחדש. לתת לכח שלה לעשות בדיוק מה שהיא יודעת, להדליק, לעורר, להבעיר את האש בתוכינו לתת לה להשפיע על כל מעגלי החיים שמסביבנו.