אוגוסט - אפשר גם אחרת

"אוגוסט תמיד יישאר אוגוסט" אבל אפשר לשנות את התדר. ככה אמרתי לעצמי בחודשים שלפני.

בדרך כלל אני מנסה להימלט מפניו, על זה כבר כתבתי בפוסט הקודם.

אוגוסט היה חודש שבו החיבור שלי לאנרגיית החיים התרופף בלשון המעטה

מה היה שם? מה יש שם? הרבה שנים זה העסיק אותי, ידעתי למצוא הסברים סיבתיים, הגיוניים אבל זה לא הזיז לתוגה

כבר זמן שאני כותבת את המודל שלי בנוגע לאנרגיית החיים, זמן רב יותר שאני עובדת איתו בקליניקה

ואיך כל זה מתחבר לאוגוסט?

פתאום זה התחבר.

אז יצאתי למסע לחזק את  החיבור שהתרופף. ביחד עם עצמי ועם מי שמלווה אותי בדרך

גיליתי את הזרמים התת קרקעים, את המים העכורים שזרמו שם והתחלנו בפעולת ניקוי, איחוי מחדש.

השבוע, ביום ההולדת שלי יכולתי להרגיש את האיחוי

השבוע, פגשתי את השמחה, את הגילוי של דברים חדשים ושל אלו שהיו שם מזמן, פגשתי עיניים טובות של כל כך הרבה יקרים לי ועיניים טובות חדשות, רקדתי שונה ואחר מתמיד כמו על ענן רך ונעים.

שפע של פרחים חדשים הופיעו בגינה הקטנה שלי וגם יכולתי להכיל את הצער על שבטעות ערפתי את ראש האבוקדו שגדל לתפארת. הסכמתי לא לדעת מה בדיוק נעשה ביום הזה ולחוות יום קסום במיוחד.

עלינו לירושלים, הכי חיבור לרוח עם קסם של בתי אבן וצמחיה שנטועים חזק בקרקע.

פגשתי אישה אהובה מהעבר הרחוק שהמילים שלה עזרו לי להזכיר לעצמי את עצמי

פגשתי פרפר שריחף מסביבי, כמו הנכיח את השינוי.

פגשתי ייצוג של לביאה במוזיאון לטבע בירושלים, שהזכירה לי את שבט הלביאות שאני חברה בו.

פגשתי איורים של אמנים צעירים לשירי לאה גולדברג, זוית צבעונית ואחרת

חוויתי בכל תא ותא את השמחה, וההתרגשות ואת החדש.

ולא שאוגוסט מצידו שינה את פניו, אלא שמשהו בקשר ביננו השתנה, וזה הביא תדר חדש