אני באה ממקום של מילים, עבדתי ועדיין לפעמים עוסקת  בזה, בלהסביר….
הגישה שאיתה אני מלווה אנשים וקבוצות ב-4 שנים האחרונות  "התמקדות דרך הגוף" מחברת בין תחושות עמומות למילים ועדיין אין לי בריף חכם, מלומד, מרשים על איך קורה  שהקשבה סקרנית, זו המקבלת כל מה שעולה ונותנת תשומת לב גם לתחושות כואבות, לא נעימות מחוללת כזה שינוי בחיים. אני מסתפקת ב"וואו" שמגיע מתחושת הגילוי, ההפתעה, השמחה, השחרור וההקלה.

זה מה שכתבה שרית, בת 53, בעלת חברה למתן שירותים, שעוברת תהליך התמקדות דרך הגוף. התיאור שלה הרגיש לי "וואו" כמו התמונה שבה גיליתי את המלחיות מלח/פלפל שלי  מתחבקות בים.

 "אני חושב משמע אני קיים"\מנסה דקארט לבטל את הספק\ואני איני מתנחמת\חושבת הרבה/
   חושבת הרבה ולא בטוחה שקיימת\דקארט מחפש בסיסלידעהוודאי\ואני מחפשת את הוודאות שברגש/
   אני יודעת, שאני מרגישה\ולא מרגישה שאני יודעתלהקשיב לגוף, כה פשוט, איך לא הייתי חושבת/
   הודאות שלי באה ,עכשיו, מהבטן\עולם פנימי נגלה בצורה בהירה\צלילים, תמונות ואוירה/
   אני מקשיבה\הגוף חושב בשבילי\ ואני אחרי זמן רב/
   קיימת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *